רגישות טקטילית

מה זה אומר? מדובר במצב של רגישות לתחושת המגע העדין על העור, וזה יוצר מתח ותחושה של התגוננות מתמדת שמביאה את הילד לתסכול ולהתפרצויות זעם.

בלא מעט מקרים ילדים עם רגישות מסוג זה מופנים לטיפול רגשי, כשלרוב מקור הבעיה הוא פיזיולוגי ולכן הטיפול חייב להיות בהתאם.
רגישות זו יכולה להוביל ל:

• קשיים התנהגותיים ובעיית קשב וריכוז.
• השפעות על מיומנויות חברתיות.
• תנועתיות יתר.
• פגיעה בהתפתחות המוטוריקה העדינה שמהווה בסיס לכתיבה ויצירה.

הדבר החשוב מכל הוא להבין ולהכיל את הרגישות של הילד, לתת לו להבין שזה בסדר מה שהוא מרגיש ופעולותיו הינן לגיטימיות. עם הבנה וטיפול ניתן לווסת את הרגישות הזו ולחסוך מהילד את תחושת התסכול וחוסר האונים.
מיקוד הטיפול הוא חשיפה הדרגתית למגעים ולמרקמים שונים שמקלים באופן משמעותי את הרגישות. וכן גם הבנה והכרה של גבולות הגוף.

נתקלתי במקרה בו לילד הייתה רגישות למגע, ואימו פרשה זאת: "הוא דוחה כל מגע ממני…הוא לא אוהב אותי" וזה גרר תחושות קשות ולחיכוכים רבים ביניהם. הטיפול במקרה זה הוא מגע! כן כן, מגע שדווקא הילד כ"כ נרתע ממנו.
המלצתי לאם להעניק לבנה עיסוי אשר יקנה להם רווח כפול; הילד אט אט ירגיש שמגע אינו מאיים ואילו האם תחוש קרבה לבנה והקשר ביניהם יתהדק.

הנחתי אותה שהעיסויים חייבים להיות עדינים, יש להסיר תכשיטים (טבעת, צמיד), הידיים המעסות צריכות להיות חמימות ולמרוח אותם בקרם עדין נטול ריח ושמנוניות ,כזה שנספג במהירות. אזור העיסוי הוא באזור הגפיים (רגלים, ידיים ובעיקר כפות הידיים). הנחת היד בפעם הראשונה צריכה להיות ללא תזוזה ואף אם הילד יקפוץ אסור שנברח,היות וזה יחזק לילד עוד יותר את הקשר השלילי בין מגע ופחד. חשוב לשדר בטחון, שקט והרגעה ע"י המשך נגיעה ללא תזוזה.

מבחינת זמן המומלץ לעיסוי הוא הבוקר לפני הפעילות בבית הספר או בגן כך העיסוי משכך את הרגישות לזמן הקרוב ויוצר "הגנה".
משך העיסוי הוא אינדיבידואלי, יש לשים לב לתגובות הילד ומה שגופו משדר :נעים לי – את יכולה להמשיך (שרירים רפויים ) או לא נעים לי- תפסיקי! (גוף קפוץ ושרירים מכווצים).

זה יכול להתחיל עם נגיעה קלה וימשך דקה ועם הזמן יהיה ניתן לצפות בשיפור ובהתקדמות, ומשך העיסוי יתארך.