בעידן המודרני בו אנו חיים יש לילדים ולבני נוער הצפה של גירויים סביבתיים כגון: אינטרנט, טלוויזיה, מחשב, טאבלט, סמארטפון, משחקים עם אורות מהבהבים, משחקי מחשב, טיול בקניון הומה, פרסומות מרצדות ועוד.
לצערי, מרבית הילדים ובני הנוער מבלים בזמנם החופשי ברביצה מול אותו מחשב, טאבלט, טלוויזיה וכמוזכר ואילו פעילויות גופניות, כמו משחקי כדור, ריצה, קפיצה, נדחקות לפינה אם בכלל וחבל, דבר המחמיר יותר את ההפרעות והלקויות הקשורות בריכוז ובקשב. למשל אחד הפתרונות היעילים לילדים היפראקטיביים הוא להיות פעיל יותר בהיבט הפיסי ולשלב פעילויות גופניות במטרה לפרוק את המתח והאנרגיה הכלואה בגופם וכך להיות יותר פנוי להקשבה וללמידה.
נסו לשבת מול מסך מרצד, או לשבת מול משחק שילדכם אוהב וראו מה ההשפעה של זה לאחר 10 דק' של משחק. שטף הגירויים הללו מביאים, בעיקר בגילאים מוקדמים, להסתגלות לסף גירוי גבוה דבר שמקשה על הילד בגיל מבוגר יותר או אפילו בתקופת בית הספר לעבוד, להתרכז ולהיות קשוב בסף גירוי נמוך.
מבול הגירויים הללו בקרב ילדים יכול להוביל לשני סוגים שונים של התנהגויות:
- כעס, בכי, עצבנות.
- הסתגרות בתוך בועה.
שתי התגובות לעיל הנן דרכים חלופיות שהילד מסגל לעצמו בכדי להתמודד עם עומס הגירויים הסביבתי המציף אותו, כך עלולה להיווצר הפרעת קשב המקשה על הילד לפעול בצורה פשוטה, נכונה ונקייה, ללא בלבולים והסחות דעת סביבתיות.
במערכות החינוך, קלה האצבע על ההדק באבחונים של מורים וגננות באומרן: לילד יש הפרעת קשב. כל ילד תזזיתי, שאינו מבין על שאלות במהירה, שאינו מכין שיעורי בית, ששוכח חפצים, שמתקשה בהבנה ובמילוי משימות, שמתקשה לקרוא או להעתיק מהלוח, שחולמני בזמן השיעור — מוגדר כבעל הפרעת קשב וריכוז בו בזמן שיש לו לקות למידה בסיסית,
בין אם זה דיסלקסיה, הפרעת קשב וריכוז, דיסגרפיה, דיסקלקוליה ועוד.
חשוב לציין שחשיבות תפקידם של אנשי המקצוע (מורים וגננות) הוא נעלה במיוחד אולם אין הם הגוף המקצועי אשר פנוי או יכול לאבחן בכיתה המונה כ40 ילדים. מה גם שלא כל קושי בלימוד מעיד על לקות מסוימת. חשוב להבין שהסיבות המובילות לקושי יכולות להיות רבות; בעיות רגשיות, נסיבות משפחתיות, אימון ותרגול מכין מועט של הילד, לקות שנבנתה בגלל אי הכוונה נכונה ובעיות בעיבוד ויסות חושי.
ילד אשר 'זכה' לתיוג ממערכת החינוך יסבול מדימוי עצמי נמוך, ביטחון ירוד וכן גם פגיעה במעמד החברתי.
ילדים לא רוצים להיות 'מיוחדים' בהיבט השלילי וכמובן גם ההורים המודעים לכך עושים מאמצים רבים בכדי להימנע מלהגיע למצב זה כך שלעתים אף מונעים מהילד תרגול או חוג הכשרה פשוט.
טיפול תרופתי: ברוב המקרים, הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר לבעיות הקשב והריכוז הוא בעזרת ריטלין. אולם לא מדובר בטיפול בשורש הבעיה אלא מתן מענה כימי מיידי אך רגעי. כיום, יותר ויותר הורים מודעים לעובדה שישנם הרבה פתרונות חלופיים מלבד הריטלין ופונים לטיפולים אשר מתמקדים במציאת מקור הקושי וטיפול בו באמצעות אימון, תרגול ומשחק וגישות ושיטות שונות אלטרנטיביות לתרופות. באמצעות האבחון והטיפול הנוירו-התפתחותי תפקודי ניתן לאתר את מקור הקושי ולבנות אימון ממוקד אשר מוביל לשיפור גדול בהתנהלויות היומיומית בסביבת הבית, בית ספר.
המלצות: הבנת ההשפעות של העידן המודרני והחדשנות, על ילדינו, הינה תחילת הדרך ואילו ביצוע שינוי תפיסתי יביא תוצאות; הגבלת זמן מסך ומשחקים מרצדים כבר בשלבים המוקדים תעזור למנוע הפרעות ויסות חושי חזותי. הפעלת הילד, משחקי כדור, משחקים קפיצה ותחרות יכולים לקדם את ההישגיות וההתפתחות התקינה וגם לגבש אתכם כערך מוסף.
אני מזמינה אתכם להתקשר ולהתייעץ אודות נפלאות הטיפול הנוירו-התפתחותי תפקודי.
