מה הקשר בין הפרעות קשב וריכוז וויסות חושי?

מקרים רבים בהם סימפטומים של לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז נובעים בכלל מקושי בעיבוד הוויסות החושי ורב הקשיים בויסות חושי, בהתאם לדרגת הקושי, ניתן לאזן על ידי תרגול יומיומי פשוט בבית! לכן, תיוג והפניה למטפל לא נכון או עבודה לא מותאמת לעיתים אף תעשה לילד עוול ואלי אף תשמר את הקושי הקיים.

לפני שבכלל מתחילים להבין את התחום חשוב להבין קודם כי דפוסי התנהגות הינם תבנית נרכשת ומפותחת אצל כל אדם שבכדי לשנותה נדרש מאמץ רב, תרגול ארוך טווח והכוונה מקצועית תוך ביצוע עיקבי וממושך זה.

ויסות חושי הוא ארגון המידע שאנו קולטים מהסביבה באמצעות כל אחד מהחושים שלנו וכשאומרים קושי בעיבוד ויסות חושי הכוונה לקושי ביכולת, הילד או המבוגר, להשתמש במידע שנקלט מהחושים לתפקוד תקין ביומיום. ילד עם קושי בעיבוד ויסות החושי מתקשה מאוד להתמודד עם המידע שמקבל מהחושים, דבר שמוביל לקושי בתפקוד שלו ויוצר בעיות כגון; מוטוריות, חברתיות, יכולת קשב ו/או יכולת ריכוז.

נמחיש זאת בדוגמאות הבאות;

• דמיינו שאתם נכנסים לחדר עם מוזיקה רועשת מאוד לזמן ממושך. לאחר זמן מה אנו יוצאים מהחדר ומישהו לוחש לנו סוד. האם נצליח לשמוע אותו?
• באם אנו מביטים במסך טלויזיה שעבר כיוון לתאורה חלשה מאוד ואנו מתאמצים לצפות בה במשך יום שלם. לאחר שעות מרובות של צפייה מישהו נותן לנו לצאת החוצה בצהרי היום או נותן לנו לצפות במסך קולנוע. האם נסתנוור?

מצבים אלו יהיו תגובות מחיי היומיום של ילדים עם קושי בוויסות חושי בחוש השמיעה ובחוש הראייה עוד מבלי שלב הקיצון המקדים אלא יחוו זאת בשגרה אדם בעל יכולת בעיבוד בויות חושי תקינה יתאזן תוך זמן קצר ויחזור לתפקוד תקין.

איך נראה הקושי בעיבוד ויסות חושי בקרב ילדים בעלי קושי:

ביטויים לקושי בתחום התנועה: ילד נרתע מתנועה, מתקשה בשיווי משקל ובקוארדינציה, לא אוהב קרוסלה, נדנדה, מגלשה, מעדיף להיות פאסיבי, או לחילופין הילד יהיה בתנועה מתמדת; רץ, קופץ, מסתובב סביב, נמצא באי שקט.

ביטויים לקושי בתחום המגע: יהיה רגיש מאוד בנושא הבגדים; ריצ'רצ', תפרים, סוודרים, ג'ינס, בגדים צמודים, תוויות על הבגדים, הוא יתקשה במעבר בין בגדי קיץ לחורף, ירתע ממגע במרקמים שונים, עשוי להילחץ בקרבת אנשים, או לחילופין יחבק חזק מאוד, ידחוף וימשוך דברים בחוזקה. לא יהיה מודע לעוצמה בה הוא משתמש.

כיום ניתן לאתר קשיים אלו עוד מגיל ינקות. תינוק שגדל וסיגל לעצמו תנועה איטית וזהירה עקב רגישות בתחום התנועה יחשוש להרים ראש, להתהפך, לזחול ולהיעמד, או כילד בעל אותה רגישות לאחר שנים רבות של זהירות ימצא עצמו יושב בכיתה ומתקשה להרים ולהוריד את הראש במטרה להעתיק מהלוח .

מה עושים? מה לגבי ריטלין? האם יש תרגילים?

הורים שילדיהם אובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז, שואלים אותי באם ישנו תחליף טבעי לריטלין? התשובה היא; כן.

אין קונצנזוס בנוגע למתן ריטלין. לא בקרב הורים ולא בקרב מטפלים. ידוע שריטלין הינה תרופה שמטפלת מיידית בתופעות ההיפראקטיביות ובחולמנות, ובעקבות כך הורים נותנים ריטלין. חשוב להבין שאינה מטפלת בקושי אלא בסמפטום בלבד ואי נטילת ריטלין תשיב את המצב לקדמותו.

נקודות למחשבה:

אם כך, מה עובר על ילד שבמשך שנים מתמודד עם קושי בעיבוד חושי ועם הזמן פיתח הרגלים ל"עקוף" זאת, וכתוצאה מכך התפתח תפקוד שגוי?

כמה זמן לדעתכם עליו לבצע את התרגילים עד שהם יוטמעו בהרגליו ויהפכו שיגרתיים עבורו?  לשאלה זו ברור שלכל ילד יש לו את הקצב ההתפתחותי שלו אך תקחו לדוגמא ילד שיותר מ10 שנים פיתח תיפקוד שגוי ועכשיו עליו לשנות אותו. נסו בעצמכם לכתוב ביד שמאל (לימניים או ביד ימין לשמאליים) ואתם תוכלו לקבל מידת מה על הקושי (אתם כבר בוגרים ומעל 20 שנה לא עבדתם עם יד השניה).