הורים רבים, לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, פונים לאפיק ספורט במטרה לתעל את אותן האנרגיות האצורות בילדיהם, שלעיתים מפריעות ומקשות בתפקוד היומיומיות, וזאת בכדי לנסות לתעל זאת לפעילות נכונה, מועילה ומקדמת.
אכן פעילות גופנית הינה פיתרון נהדר לפריקת אנרגיה זו, ובנוסף לכך, לאחר הפעילות הגופנית משתחררים הורמונים (אנדורפינים) שגורמים לילד לתחושות רגיעה, קל לילד להתרכז בהכנת שיעורי הבית, וכן, היא מגבירה את זרימת הדם למוח, וכתוצאה מכך גורמת לייצור מוגבר של אדרנלין, סרוטונין, וחומרים כימים חשובים לפעילות מוחית (אלה אותם חומרים שנמצאים בחסך אצל בעלי ההפרעות קשב על בסיס מסויים). יחד עם זאת, לפעילות ספורטיבית בקרב ילדים יתרונות נוספים כגון; משפרת את הכישורים החברתיים, מעלה דימוי העצמי, משפרת את הקואורדינציה ובאופן כללי משפרת גם את מצב הרוח.
אך כמו בכל כלל יש יוצא מהכלל ובנושא הפרעות קשב וריכוז כפרט חשוב לציין שלא מעט ילדים הסובלים מהפרעת קשב ו/או ריכוז שהינה בכלל מבוססת קושי בעיבוד ויסות חושי וילדים אלו מתמודדים עם קשיים שונים מאלו שהוזכרו, וזאת ברמה היומיומית. גופם של הילדים אלו אינו יכול למתן את הגירויים השונים שמתקבלים מהסביבה באמצעות פעילות גופנית ואילו הם זקוקים לפעילויות שונות, ותרגילים שונים, בכדי לתעל את הקושי אותו הם חווים.
אז איזה ספורט מומלץ לילדים עם קושי בוויסות חושי?
ראשית, חשוב שתתאימו את עצמכם ואת הפעילות לסוג הגרייה שילדכם צמא לה או נמנע ממנה, כך יהיה קל יותר לעזור ולהקל על תחושותיו.
ישנם מגוון חוגי ספורט אקטיביים שונים בשוק; אומנויות לחימה; ג'ודו, קפוארה, כדורגל, כדורסל ועוד והתאמה נכונה של סוג הפעילות הגופנית באופן אישי לפי צורכו של הילד תביא לשיפור בקושי הקיים.
אז איזה חוג / פעילות יכול להתאים לילדי ?
בקושי בישיבה ממושכת יכולות להיות מספר סיבות, בין אם זה הצורך בתנועה קופצנית/סיבובית, או בין אם זה התנועה שהילד מחפש ומוצא אחר מגע כמו נפילות/קפיצות וכו'.
אני ממליצה להתמקד בפעילות אירובית, כדורגל, כדורסל, משחקי ריצה או במגרש המשחקים- טיפוס על הנדנד, מעבר במסלולי מכשולים המערבים קפיצות, גלגולים, בפינת הג'ימבורי קפיצה לתוך בריכת הכדורים.
בנוסף, ניתן להכניס את הלמידה בתנועה – אפשרי ללמוד תוך כדי כדרור כדור, הקפצה, ובעת הכנת שיעור בית לשבת על כדור פיזיו במקום כסא רגיל.
במקרה זה המבוסס בעיקרו על ויסות כוח ומה שנוגע לתחום זה הייתי ממליצה באומנויות לחימה; ג'ודו, קארטה, קפוארה, קיקבוקסינג וכדומה.
בבית כדאי לתת לילד מגע חזק תוך כדי משחק; עיסוי, מעיכות דרך מזרון, דחיקות ידיים/ רגליים מול קיר.
האם ספורט יכול לעזור ולקדם את הילד שנמנע מלגעת במרקמים שונים; גואש, דבק, קצף, לא אוהב ללכת יחף על הדשא או על חול, סובל ממגע של הבדים על עורו ?
חוגי יצירה ואומנות מומלצים יותר במקרה זה ועבודה עם מרקמים שונים במקרה זה יקדמו משמעותית את הילד/ה שלכם. כמו כן, מומלץ בתחום זה לבדוק ביתר קפידה לפני החלטה.
נסכם בכך שספורט תמיד מחזק דימוי עצמי אך לאו דווקא יתאים לכל קשת הקשיים הקיימים המביאים לתיוג בכיתה כילד עם הפרעות קשב ואם אנו רוצים לעזור לו עם הקושי בכיתה מומלץ לבחון מהו גורם הקושי ואפילו לשלוח לאבחון ויסות חושי כדי למקד את העבודה איתו וכדי להשיג תוצאה אמיתית.
חשוב לזכור שגם חשוב לתת לילד פידבק מחזק וחיובי לאחר כל התמודדות שלו, לחזק את תחושת הדימוי העצמי במקום שבו הוא הצליח, דבר שמעודד ותורם להעלאת הביטחון העצמי.
ניתן לקרוא מאמרים נוספים בתחום בדף המאמרים באתר או לפנות אליי לייעוץ והכוונה בכל שאלה שקשורה לתחום.
מאמרים מהאתר
